הסבר קצר מאסמבלי

מעבד של המחשב מבצע את הפקודות המאוחסנות בזיכרון של המחשב. פקודות אלה הן פקודות אלמנטריות ביותר, כשכל פקודה בנויה מרצף קצר של סיביות, שמשמעותו מובנת על ידי המעבד. רצף זה קרוי שפת מכונה. כתיבה ישירה של רצף הביטים שיבצע תוכנית משמעותית היא פעולה מייגעת. כדי לקצר תהליך זה נוצרו שפות התכנות. מרבית שפות התכנות הן שפות עיליות, שבהן לפקודות דמיון מסוים לשפה טבעית. כל פקודה בשפה עילית מתורגמת על ידי המהדר לסדרה ארוכה של פקודות בשפת מכונה. קדמה לשפות העיליות שפת אסמבלי (או אסמבלר), הקרויה גם שפת סף, שבה יש התאמה חד-חד ערכית בין הפקודות שכותב המתכנת ובין הפקודות בשפת המכונה, כלומר כל פקודת אסמבלר מתורגמת לפקודה אחת בשפת מכונה.

עד לתחילת שנות ה-70 היה התכנות באסמבלר נפוץ למדי ואפילו דומיננטי, עקב משאבי המחשב המוגבלים שעמדו לרשות המתכנתים, והיכולת ליצור קוד חסכוני ביותר (יחסית לזה שנוצר בשפות עיליות) באמצעות האסמבלר. בעקבות התפתחותם של מהדרי שפות עיליות יעילים יותר, אשר יכולים ליצור קוד קצר ומהיר יותר משל מתכנת אסמבלי ממוצע, עברו מרבית המתכנתים לפיתוח בשפות עיליות שהוא קל ופשוט יותר, והאסמבלר נותר בעיקר ככלי עזר המשמש מתכנתי מערכות הפעלה וכן בפיתוח חלקי תוכנה הדורשים ביצועים מהירים במיוחד.

לקיצור תהליך התכנות של פעולות נפוצות נוספו לאסמבלר הוראות מכלול (Macro statements) לביצוע פעולות אלה, שכל אחת מהן התפתחה לסדרה של פקודות אסמבלר.

לכל מעבד שפת מכונה משלו, ובהתאם לכך אסמבלר משלו.

דוגמה לפקודה באסמבלר: L 8,DATA. פקודה זו (באסמבלר של מחשבי IBM Mainframe) טוענת לאוגר 8 את המלה הנמצאת בזיכרון בכתובת DATA.

13.02.2020

08:38:15